גווני התורה הנשית בשומרון מתחברים לבית מדרש אחד.

כי רק כשנקבל תורה יחד, כאיש אחד בלב אחד, נזכה לבנין ירושלים.

תכניות הלימוד

הרבנית / המרצה

הספר / הנושא

הרבנית ד"ר חני פרנק

רעיה לרב יואל ואם לשישה. תושבת עלי זהב. בוגרת מתן ירושלים, נשמת (יועצות הלכה) והמכון למנהיגות הלכתית. בעלת דוקטורט בהלכות נידה באוניברסיטת אריאל. מקימת סניף מתן בשומרון, מלמדת בו ובקבוצות נשים נוספות. מנהלת את מכון ידעיה – משנה אמונית רלוונטית.

גמרא מסכת ברכות

"פותח שערים": גמרא מסכת ברכות פרקים ד-ה, פרקי התפילה, מתאים גם למתחילות וגם למתקדמות. בשיעור מצד אחד נפתח שערים לספרי היסוד הבסיסיים ביותר של העם היהודי, ויחד עם זאת גם נעמיק בהבנה של מהות התפילה, הכוונות שבה, תפילת הקבע מול תפילת התחנונים ועוד.

נגה חדד

תושבת אריאל ואמא לשלושה ב"ה. בוגרת מדרשות שבות רחל, הרובע, דרישה, מגדל עוז וכיום במדרשת נשמת (יועצות הלכה). בעבר לימדתי באולפנות ובמדרשות, וכיום ראש מדרשת מב"ט באוניברסיטת אריאל ולומדת שם לתואר שני במחשבה יהודית. מדריכה כלות ובעלת תעודה בייעוץ זוגי ודמיונובע. אוהבת מאוד ללמוד גמרא, אגדה ואמונה, ומתפללת לדרוש את ה' בתוך הלימוד.

כתבי הראי"ה קוק

למה יש כל כך הרבה רע בעולם? מה זה בכלל אומר לבטוח בה'? מה זה נשמה? מה כל כך מיוחד בעם ישראל? איך מתגברים על הפחד? מה התפקיד של המצוות? ואיך מתפללים בכוונה? בשיעור ובחברותות נצלול בעז"ה לתוך סוגיות מרתקות ורלוונטיות. נפגוש יסודות באמונה, בתפיסת אלוקים, בתפילה, בביטחון בה', בלאומיות, במוסר ומידות – בעיקר בספר עין אי"ה ואורות. נלמד איך לפרוץ את גבולות המחשבה שלנו ולבנות בעז"ה תפיסה אמונית עמוקה ורלוונטית יותר למקום שלנו כנשים בוגרות. ניגע בעז"ה בשאלות יסודיות באמונה ונרענן את נקודת המבט הפנימית שלנו על אלוקים, על עצמנו, על עם ישראל ועל העולם.

ד"ר שולמית [מיתי] להמן

תושבת עלי, מלמדת מחשבת ישראל במסגרות שונות,
תמיד חיפשתי דרכים להגיע לנפש ולהעמיק את ההפנמה כך שבמקביל למדתי הרבה שיטות טיפוליות יחודיות וחדשניות שמעשירות את השיעורים. בדוקטורט אותו כתבתי באוניברסיטה העברית, הצבעתי על מסורות ייחודיות של הבעש"ט שעוברות דווקא דרך משפחתו ולא דרך תלמידיו.

כתבי ראשית החסידות

החסידות התפשטה במהירות ובהיקפים יוצאי דופן, מה סוד כוחו של הבעש"ט? מהי תרומת התלמידים השונים? מה סוד כוחה של התנועה? מה ניתן ללמוד משם לכאן ביחס לתכנים וביחס לקיימות של התנועה אשר ממשיכה להתפתח עד ימינו אנו.
נלמד מתוך כתבי ראשית החסידות, מתוך פרספקטיבות אלה.

ד"ר ברוריה ארן

תושבת קרני שומרון, בעלת תואר דוקטור לתנ"ך מאוניברסיטת בר אילן, במחקר העוסק בפרשני ימי הביניים, מרצה לתנ"ך במכללה האקדמית דתית לחינוך שאנן ובקבוצות נשים, אמא לשישה וסבתא לשישה (בינתיים…)

פירוש רש"י לתורה

רש"י – בין פשט לדרש. "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי מקרא" –  למה התכוון רש"י בדבריו אלה? נבקש לענות על שאלה זו תוך קריאה בפירושו של רש"י לתורה, במבחר פסוקים מספר בראשית.

ד"ר מירב שפירא

תושבת יצהר, בוגרת תואר שלישי באוניברסיטת אריאל, מלמדת במכללת אורות ובבתי מדרש לנשים. מטפלת קלינית, אישית וזוגית. מחברת הספר 'אי זוגי'. מלמדת במסגרות שונות חסידות ופנימיות.

תורת הנפש החסידית

תורת הנפש החסידית על פי לוח הזמן היהודי. על פי תורת החסידות מתלכדים שלושת הצירים של נפש מקום וזמן. נתוודע למושגים יסודיים בתורת הנפש החסידית דרך עבודת הנפש המזומנת לנו לפי ציר הזמן של השנה היהודית. הלימוד יכלול מפגש עם מקורות החסידות ועבודת נפש אישית.

מוריה לביא

נשואה לדני ואם לשלוש בנות, תושבת אלון מורה. מלמדת במדרשות לנשים. עוסקת בכתיבת תכנים, ספרי לימוד ומערכים לחוגים ולקורסים דיגיטליים. וכן מלמדת פסיכומטרי כ-15 שנה.

בין קודש לחול

כולנו משתדלות לקיים מצוות, אבל לפעמים אנו עשויות להרגיש שיש פער גדול מדי בין עבודת ה' שלנו, לבין המציאות היומיומית והרגילה. מה עושים עם הפער הזה? בהמון סוגיות מהותיות לחיים, לא בהכרח עצרנו לשאול את עצמנו שאלות משמעותיות, ולחשוב על הדברים. למה אנחנו בכלל בעולם? כל כך הרבה שעות אנחנו מקדישות לעבודה – האם זה רק בגלל אילוץ כלכלי או שניתן למצוא בכך ערך? איך לא נישחק מהמרדף התמידי, ומה עושים עם העומס? מה היחס לתרבות פנאי, להנאה, למותרות ושפע? מה בין ביטחון להשתדלות, והאם בכל השאלות הללו יש מקום אחר לנו כנשים? בכל שיעור נקדים ונלמד יחד את העקרונות הבסיסיים הנוגעים לסוגייה הרלוונטית, נמשיך בלימוד מקורות מגוונים בחברותות, וניפגש למפגש מסכם בו נסיק מסקנות מעשיות וטיפים קבוצתיים.

Rabbanit Dr Yael Maizels

Yael Maizels made aliya in 2003 from Buffalo NY and has been giving shiurim in the US and Israel for over two decades.  Yael has been part of learning programs in Midreshet Lindenbaum, Matan and Nishmat.  Since moving to Ariel she has been an active part of the community and enjoys giving shiurim on Midrash, Jewish Philosophy, Tanach and Tefilla.

Midrash

In this group we will examine a different midrash every week to understand what Chazal were telling us and explore which messages we can take from the Midrash in our spiritual lives.  We will also understand the different techniques used in Midrash.

הרבנית ד"ר נעמי שחור

תושבת הישוב מעלה לבונה ומרצה במכללת אורות ובמדרשות לנשים בנושאי תנ"ך והסטוריה והשילוב ביניהם. מרגישה את קיום דברי הנביאים בכל מבט מהחלון…

תנ"ך – ירמיהו ויחזקאל

נבואות ירמיהו ויחזקאל – חורבן, גלות וגאולה – בימים ההם בזמן הזה. ירמיהו ויחזקאל היו נביאים שפעלו בתקופה מכרעת בעם ישראל – שנותיה האחרונות של ממלכת יהודה בימי בית המקדש הראשון. נבואותיהם משקפות את השאלות והמציאות בזמן חורבן הממלכה ובית המקדש , היציאה לגלות ועיצוב חיים חדשים בגלות. נביאים אלו גם עסקו בהכנה לגאולה ולחזרת עם ישראל לארצו – "נבואות שנצרכו לדורות" המתקיימות גם בימינו.

אורית זגלמן

תושבת אריאל, בוגרת המחזור הראשון של מדרשת הרובע, בעלת תואר ראשון במתמטיקה (מכללת בית וגן) ותואר שני בתושב"ע – התמחות באגדות חז"ל (מכללת אפרתה בשיתוף מדרשת הרובע). מנהלת באולפנת אלקנה.

אגדות חז"ל

"רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם – למוד אגדה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו" (ספרי). נפתח כל שיעור בעיון באגדת חז"ל מעניינת. נשאל ונקשה וננסה להבין מה מספרת, מוסרת לנו האגדה הזו. נלמד בחברותות פרושים שונים לאגדתא ובשיעור המסכם ננסה לבנות תמונה והבנה העולה מתוך מכלול הפרושים, לקבל תשובה לשאלותינו ולצאת עם תובנה משמעותית לחיינו.

הילה נכטיילר

בוגרת תואר ראשון במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה , ותואר שני בתושבע"פ באוניברסיטת בר אילן . מרצה לתנ"ך ומחשבת ישראל במכללת שאנן ומגישה לבגרות בתנ"ך באולפנית ישורון בפ"ת . מעבירה שיעורים בתנ"ך במסגרות שונות . נשואה ואמא לעשרה . מתגוררת בפדואל שבשומרון.

נשים במקרא

נשות התנ"ך שונות זו מזו. הן מאירות ומעצימות כל אחת בדרכה. נלמד ונכיר את הנשים מתוך לימוד פשט הכתוב ולאור דברי חז"ל. המפגשים יעסקו בדמותן, בחייהן ובבחירות שעשו תוך ניסיון ללמוד עלינו.

בלה שובי

תושבת עלי, בוגרת תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית במחשבת ישראל וחינוך. מלמדת בתיכון הממלכתי באריאל תנ"ך לבגרות, ראש מכינת "ואהבת"- מכינה בית ספרית למנהיגות ערכית, ציונית ויהודית, מעבירה שיעור תנ"ך שבועי לנשים בעלי ומלמדת בבית מדרש בעלי. מרצה במכון פוע"ה, מדריכת כלות ויועצת רפואה והלכה מטעם מכון פוע"ה. עוסקת מתוך חשיבות ושליחות בעניין טהרת המשפחה, לימוד הלכה ומחשבת ההלכה ורואה חשיבות רבה שכל אישה תקבל מענה אישי בתחום זה.

הלכות טהרת המשפחה

מחשבה והלכה למעשה, מתוך התייחסות לגוף הנשי המשתנה בתקופות החיים. בלימוד נעסוק בהלכה למעשה בהפסק טהרה, שבעה נקיים, הכנות לטבילה טבילה, דיני כתמים, דיני הרחקות ודיני פרישה, נעסוק באופן מעמיק בהלכה ונתייחס לשינויים שנשים עוברות לאורך השנים, בשאלות ההלכתיות שנשים מעלות יום-יום בנושאים אלו והתייחסות לגוף בהריון, הנקה, באישות ואמצעי מניעה.

תוכן כל מפגש

20:00 שיעור פתיחה – כל תכנית בכיתתה.

20:45 סדר לימוד בחברותות (זוגות או שלשות) – כולן יחד באולם בית המדרש, אך כל חברותא לומדת את התוכן של התכנית שלה.

21:30 הפסקה לפעילות חווייתית משותפת: מופע מוסיקלי / סדנה / סטנדאפ / מחול / תנועה וכדו'.

21:45 שיעור סיכום – כל תכנית בכיתתה.

22:30 סיום.

  • בחורף תשפ"ג יתקיימו ב"ה 12 מפגשים, ובהם מספר תכניות לימוד במקביל. 

  • המפגשים יתקיימו במוצאי שבתות שעון חורף, בישיבה תיכונית ברוכין.

  • כל משתתפת בוחרת אחת מתכניות הלימוד, ומשתתפת בה בכל המפגשים.

  • רק תכנית שיירשמו אליה עשר לומדות לפחות תיפתח.
  • מספר הלומדות בכל תכנית מוגבל – הזדרזו והבטיחו את בחירתכן.
  • כיבוד עשיר ומפנק.
  • עלות: 300 ש"ח לכל סדרת המפגשים.
  • פתיחה: י"ח מרחשון 12/11. מופע מרכזי: יהל כיאט.
  • בית המדרש פתוח לכל נשות השומרון, כלומדות או כמלמדות.
  • ניתן לפרוש באמצע הסידרה, ולקבל החזר כספי על המפגשים שנותרו.
  • האפשרות לעבור תכנית באמצע הסדרה תתאפשר, במגבלת מספר המשתתפות בכל תכנית.

תאריכי המפגשים – חורף תשפ"ג – והפעילות בהפסקה

  1. מוצאי שבת וירא, י"ח מרחשון 12/11 – מופע של הזמרת יהל כיאט.
  2. מוצאי שבת חיי שרה, כ"ה מרחשון 19/11 – הרפיה מודרכת עם אילה טננבוים.
  3. מוצאי שבת תולדות, ב' כסלו 26/11 – ריקודי עם בהנחיית אתי תם (אין צורך בידע קודם).
  4. מוצאי שבת וישלח, ט"ז כסלו, 10/12 – סדנת אימוזיצחוק עם אורנה סימן טוב.
  5. מוצאי שבת וישב, כ"ג כסלו 17/12 – מקהלת נשים גוש מערבא בניצוח נעמה זנבר.
  6. מוצאי שבת ויגש, ז' טבת 31/12 – סדנת תנועה עם יסמין משולמי.
  7. מוצאי שבת שמות, כ"א טבת 14/1 – חיבור לתנועת ירושלים עם אביב זגלמן.
  8. מוצאי שבת בא, ו' שבט 28/1 – תרגיל מיינדפולנס עם מירב משלוב.
  9. מוצאי שבת יתרו, כ' שבט 11/2 – סדנא לחיזוק רצפת האגן עם רחלי פינקר.
  10. מוצאי שבת תרומה, ד' אדר 25/2 – 
  11. מוצאי שבת פרה, י"ח אדר 11/3 – להקת מחול של הדר אמיר.
  12. מוצאי שבת החודש, כ"ה אדר 18/3

קריאת הרב אליקים לבנון, רב השומרון, ואביב זגלמן, מנכ"ל תנועת ירושלים

תושבי השומרון היקרים,

יחזקאל ניבא, שלאחר שהעצמות היבשות יתחברו, תינתן בהם רוח ותחייה אותם. הרב קוק הסביר שאלו שני שלבים בגאולה, שתי קומות: חומר ורוח, חול וקודש, ציון וירושלים.

הציונות בנתה את החומר הלאומי, קיבוץ גלויות ויישוב הארץ, והגשימה את מטרתה לבנות בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

אך מדוע תחיית הרוח מתמהמהת? למה העם לא מתאחד סביב השאיפה לבניין ירושלים עיר הקודש? כיצד המדינה לא מאמצת את ערכי התורה? מה מעכב את יציקת התוכן לבית הלאומי? מרוב עיכוב, הבית מתחיל להיסדק ומאיים להישבר…

מה שמעכב הוא שהמיקוד אינו ברוח המשותפת, אלא במחלוקות. אלו שאמורים ליצוק את התוכן התורני עסוקים בחרמות ומאבקים ביניהם. השאיפה לבניין ירושלים לא מייצרת התארגנות לאומית, אלא פעולות בכיוונים שונים ומנוגדים. אין מנהיגות תורנית רחבה ומאוחדת. אגודות אגודות מתרכזות ביחוד ולא ביחד. כל גוון מתבדל, ואין שיתוף פעולה בהופעת הקודש. עבודת ה' נשארת קהילתית כבגלות, ולא עולה לרמה הלאומית.

החזון הציוני הביא את נושאיו להתאחד למענו, אך החזון הירושלמי לא מאחד את נושאיו !

גם לישובי השומרון אחריות למצב. היבדלות כל גוון דתי ליישוב נפרד, מצמצמת את שיתוף הפעולה הטבעי, ולפעמים אף מייצרת נוגדנים כלפיו. כעת השומרון מתגייס לתיקון.

לשם תחיית הרוח ובניין הקודש הלאומי הקים הרב קוק את תנועת דגל ירושלים. בהשראתה חברו מאות רבנים, מכל החוגים, למנהיגות הרוחנית של תנועת ירושלים העכשווית (כל ראש ישיבה, רב ישוב, ואב בית דין, מוזמן).

אם תנועת הציונות גיבשה את הקהילות הנפרדות לעם אחד בקיום החומרי, הרי שתנועת ירושלים תגבש ב"ה את הקהילות לעם בקודש. התנועה תפתח עבודת ה' לאומית, חיי תורה כעם. רק הם יזכו לאמון הציבור הרחב, ישיבו אותו ליהדותו הנאמנה, ויעוררו בו שאיפה לבניין ירושלים.

מפעלי התנועה:

דורשי ירושלים – בית מדרש כלל ישראלי. הסניפים שברחבי הארץ מחברים את גווני התורה לבית מדרש אחד. כי רק כשנקבל תורה יחד, כאיש אחד בלב אחד, נזכה לבנין ירושלים.

שלום ירושלים – מערכת המשפט התורנית. אלפי חברי התנועה מסמיכים את מערכת המשפט התורנית ליישב מחלוקות ביניהם, ולנהל את מערכות היחסים בחברה על פי התורה.

תושבי השומרון קרואים להצטרף לתנועה. הנשים מוזמנות גם ללמוד בסניף שומרון נשים של בית המדרש.

הרב אליקים לבנון, רב השומרון

אביב זגלמן, מנכ"ל תנועת ירושלים

ספר לחברים באיזה שיעור אתה מתכנן להשתתף